זהו מצב קשה מאוד.

מגדר הוא דבר שנאפה בשפה בצורה כה יסודית, עד שאנשים רבים אפילו לא חושבים פעמיים באילו כינויים הם משתמשים. זה חלק אוטומטי לחלוטין בשפה. עמיתייך לעבודה אינם יודעים שזה כואב לך מכיוון שאין להם מושג שלמילים קטנות כאלה יש השפעה כה גדולה על חייו של מישהו. זה לא עניין גדול עבורם כמו שזה בשבילך.

אז במהלך תקופה זו, אני מציע לך לדבר איתם על כך ש זה עניין גדול. איך אתה עושה את זה באמת תלוי ברמת ההיכרות שלך עם עמיתך (אם אתה יותר ידידותי או פחות) ובאיזו תדירות הם טועים.

הייתי מתחיל עם עמית לעבודה שאתה נוח יותר עם ולומר דבר כזה, באופן אידיאלי אחד על אחד (סוגריים אופציונליים):

"אני יודע שקשה לזכור לפעמים, אבל אני מאוד מעריך את זה כשאתה מקבל את המין שלי / שם נכון כי זה עניין גדול מאוד עבורי (וזה גורם לי להרגיש טוב לשמוע את שמי החדש) "

או:

" זה באמת עניין גדול בעיניי וזה (ממש) כואב (מאוד) כשאנשים טועים במין / השם שלי "

או:

"זה ממש עניין גדול בעיניי וזה ממש כואב לשמוע אנשים מתייחסים אלי עם מין / שם לא נכון"

אם אתה משדר לאחרים שזה יותר גדול להתמודד ממה שהם מבינים, הם יהיו נוטים יותר לחשוב פעמיים באילו מילים הם משתמשים. ועל ידי כך שאתה אומר לך שאתה מעריך את המאמצים שלהם, אתה מזכיר להם שאתה שם לב ומרגיש טוב כשהם מבינים את זה נכון.

בסופו של דבר, יהיו זמנים שאנשים יתעסקו, וזה מצב בו שני הצדדים צריכים להיות סלחניים ולהבין את מצבו של האדם האחר. זכרו שהדבר ילך ופחות ככל שיעבור הזמן ויותר אנשים יתרגלו למין החדש שלכם. החלק הגרוע ביותר נגמר! זה ישתפר.

זכור שאתה יכול להיות ה רק ה טרנס שהם מכירים, ושאתה (רק להיות שם) מלמד אותם שאנשים טרנסיים הם עדיין אנשים, בדיוק כמו כולם. וכשעובדיך להכיר אותך, אתה עוזר להתגבר על הסטיגמה על היותך טרנס. לדבר איתם על הפגיעה שיש למילים שלהם זה רק חלק קטן מהחינוך שלהם באופן כללי על האופן שבו אנשים טרנסיים יכולים לחיות גם חיים נורמליים ומאושרים.

לא לאופציה, אלא לכל האחרים שקוראים את זה:

אנשים טרנסיים הם מהקבוצות האנשים המופלות ביותר בעולם. תחושות הפגיעה הקשורות בזהות מגדרית לא נכונה הן עמוקות ועמוקות, וכתוצאה מכך ניסיון ההתאבדות ושיעור הפגיעה העצמית בקרב טרנסגנטים הם גבוהים להפליא (pdf) (80% פגיעה עצמית ו -40% ההתאבדות).

התחושות שיש ל- OP הן לגיטימיות ואינן המקבילות לפגיעה הממוצעת שרוב האנשים חשים ביום יום.

היעדר ההשכלה על אנשים טרנסיים, והסטיגמה המוצמדת אליהם, פירושם שמעט מאוד אנשים מבינים כי התייחסות בכינויים ושם שגויים יכולה להיות כואבת להפליא עבורם. חשוב שלאנשים טרנסיים יהיה מקום בחברה כיום, וכי רצונם המגדריים יכובדו. זו הסיבה שחינוך חשוב ביותר, כך שאנשים כמו חבריה לעבודה יוכלו לדעת את ההשלכות שיש למילים שלהם. זו הסיבה שהצעתי את הגישה שיש לי.

כן, לפעמים הם יתעסקו, וכן, אדם טרנסי צריך להיות סלחני כשהוא עושה זאת, אבל אם מישהו מבין עד כמה יש להשפיע על דבריהם, הם יזהרו יותר השתמש בכינויים הנכונים.

הייתי במצב בו עמיתים לעבודה שלך: אני מכיר אדם, והם רוצים שיטופל על ידי מין אחד, בעוד שתחושת הבטן שלי אומרת מין אחר. אני יודע מה עלי לעשות: להתייחס אליהם לפי המגדר שהם מעדיפים. אבל אני מחליק לפעמים. כי אני פועלת ב"אוטו ". בדרך כלל אני לא חושב במודע באיזה מגדר להשתמש. אני לא עושה את זה בכוונה. אחר כך אני מבין שאמרתי את זה לא נכון, אבל עד אז זה כבר מאוחר מדי - אמרתי את זה. שוב. ומה שגרוע יותר, אני מדבר בשפה מגדרית יותר מאנגלית: "אתה" הוא מגדרי, כל פועל הוא מגדרי. אז יש הרבה מקום לטעויות כאלה.

מה שהייתי רוצה זה שהאדם לא ייעלב, כי אני באמת לא עושה את זה בכוונה, אלא להזכיר לי. אני אתנצל, וארגיש מאושר יותר לאחר שהזדמן לי להתנצל, ובסוף אקבל את זה. אני מנסה להשיג את זה נכון, אני כן, אבל זה קשה ממה שזה נראה. יש כל אותן שנים של הרגל שנגדי. אז אם אתה מזכיר לי, אתה עוזר לי, ואעריך את העזרה.

אני כנראה צריך להקדים את זה ואומר שזה משהו של תשובה שיתופית. לפני שהתחלתי לכתוב, ביקשתי מבן זוגי לקרוא את שאלתך, והם כמעט התפרצו בבכי. השאלה שלך פגעה ממש קרוב לבית כי הם נאבקים עם אותו דבר במקום העבודה שלהם.

בן הזוג שלי "בחוץ" בעבודה, הם משתמשים בכינויים שהם / הם / שלהם, והם מכירים את הכאב של להיות מין כל הזמן לא נכון. רק אחד מעמיתיהם לעבודה עושה כל מאמץ להשתמש בכינויים שלהם.

הנה מה שהיה לבן זוגי להציע:

נסה לא להכות אותם על זה.

הגב בעדינות באמירות "אני מרגיש ...". כמו ב"כשאתה אומר X, אני מרגיש Y. "

אתה לא באמת יכול להכריח אנשים" להשיג את זה "

מצא קבוצת תמיכה, או משפחה שנבחרה. אנשים שהולכים להיות אוהבים ותומכים. אנשים שמבינים מה עובר עליך. אתה לא צריך לעשות את זה לבד.

יש כמובן הבדל בין אנשים שמתכוונים לטוב ומחליקים מדי פעם, לבין אנשים שפשוט נוראיים. נסו לא להתייחס לאנשים שמחליקים כאילו הם פוגעים בכוונה, לעתים קרובות הם לא, והתייחסות אליהם כמו שהם יכולה להיות מניעה.

אנשים טרנסיים הם מהאנשים החזקים שאני מכיר. נדרש יותר כוח ואומץ ללכת בדרך זו ממה שרוב האנשים מבינים. תמיד תזכור את זה. אתה חזק ואתה יכול להתמודד עם כל מה שהעולם זורק עליך.

הדבר האחרון שבן זוגי הזכיר היה:

זה נשמע שהיא יודעת מה לעשות, היא כנראה רק צריך אישור.

אני אשים זאת, זה באמת נשמע שאתה מתמודד עם כל זה די טוב. שמור את הראש למעלה. זה משתפר.

עריכה: כדי להבהיר את דעתי אני מתייחס לתגובת OldPadawan ששואלת אם מצבים מסוימים הם בכוונה. קראתי את השאלה כאילו ישנם שני מקרים, בכוונה ובטעות.

נראה שלפחות לחלק מהעמיתים שלך יש פשוט בעיה לשנות את דעתם. כאמצעי ראשון נסה להבין את זה ואל תרגיש פגוע כשזה הרגל שפשוט לא השתנה. הרגלים צריכים זמן לשינוי.
חשוב על נשים (בעיקר) שמתחתנות ומשנות את שם משפחתן. זה יכול לקחת שנים עד שאפילו חברים כבר לא אומרים את השם אליו הם רגילים לנצח. אי אפשר לצפות שהשינוי הזה יתבסס תוך שניות.
זו לא סיבה להרגיש את הסכין!

נסה להיות פחות פולשני ולא לתקן אותם בכל הזדמנות. אולי הם יקבלו את זה בעצמם.

עבור האחרים שמנסים בכוונה לעצבן אותך אני מניח שאתה צריך להעמיק במוטיבציה שלהם. זה תלוי באנשים ולכן אני בספק אם יכולה להיות תשובה כללית, רק הצעות שתצטרכו לסנן ולהתאים. נסה לבקש מעמיתות אחרות לייעץ.

זה משלים לתשובות האחרות כאן, אבל זה כנראה גם יעזור להראות הערכה לאנשים שמגדלים אותך כראוי.

אין לי ניסיון רב עם אנשים טרנססיביים (אנא תקן אותי אם זה לא המונח הנכון), אבל יכול להיות שיש לי סיפור דומה מהצד השני.

לאחד מחברי בקולג 'היה שם אסייתי מסובך משהו. רוב החברים שלי לקחו לקרוא לו רק ההברה הראשונה של שמו במקום לנסות את כל זה; ניסיתי לקרוא לו כל פעם את כל שמו.

תמיד היה לי קצת מבלבל לדעת אם עלי להתאמץ. אף אחד אחר לא היה, הוא עדיין הגיב לשמו המקוצר, זה היה מורגש לאחרים שאני היחיד שעושה את זה, ואני אפילו לא הייתי בטוח שזה כל כך חשוב לו. אולם יום אחד, כאשר רק שנינו הוא ניצל את ההזדמנות להודות לי על כך. שום דבר עצום, רק "היי גבר, אני רק רוצה להגיד תודה שקראת לי תמיד [השם המלא]. אני מאוד מעריך את זה."

זה הקל על לִי; פשוט תמיד קראתי לו את שמו המלא מאז, ושמתי לב שהפסקתי לחשוב איך לקרוא לו די זמן קצר לאחר מכן. זה באמת עזר להיות בטוח כיצד עלי להתקדם.

באופן דומה, אני יודע שהרבה אנשים לא בטוחים איך לפנות למישהו שעבר לאחרונה. הם אולי לא יודעים אילו כינויים אתה אוהב והם עשויים שלא לדעת אם זה חשוב לך. הם עשויים להיות לא בטוחים אם הם צריכים להשתמש בכינויים הישנים שלך או בשמות החדשים שלך, והייתי מוכן להמר שעל כל כמה אנשים שמנחשים לא נכון, יש כמה אנשים שמקבלים את זה נכון אבל עדיין מנחשים.

הייתי ממליץ להודיע ​​לאנשים האלה שאתה מעריך את זה; שזה חשוב לך, ושעשו את הדבר הנכון. זה אמור לעזור לאנשים להיות בטוחים להתקדם שהם ממגדרים אותך נכון, אך נוסף על כך הם עשויים להודיע ​​לאנשים אחרים עכשיו שיש להם יותר ביטחון. לאחר שחברתי הודה לי, מצאתי את עצמי אומר מדי פעם לחברים אחרים, "הוא מעדיף את [השם המלא] על פני [השם הקצר]."

סיכום: רוב הזרים מניחים (נכון) שאתה נקבה, על סמך המראה שלך. ברור שעמיתייך מכירים את ההיסטוריה, אך גם בעיקר יראו בך נקבה ויפנו אליך נכון כפי שהם היו פונים לאישה. לפעמים אנשים פונים אליך באופן שגוי. כנראה שאף אחד לא עושה את זה מתוך ה כוונה לפגוע בך, אבל זה כואב.

יש שתי בעיות נפרדות: לפעמים מטפלים בך בצורה לא נכונה, וכשזה קורה זה כואב לך מאוד. השני הוא משהו שרק אתה יכול לשנות. פסיכולוג או ייעוץ עשויים לעזור. או אם אתה מצמצם את מספר המצבים מספיק, אתה יכול לחיות עם זה.

לבעיה הראשונה: ספר להם מה שמך האמיתי בצורה בלתי נשכחת. בוא נגיד שאני רואה אותך ואומר "היי גארי, מה שלומך היום" (בלי כוונה רעה אבל פוגעת). אתה יכול לענות "מצטער, אבל לא שמעת שגארי מת? הוא נשרף, ואפרו התפשט בנהר מיזורי. שמי גרצ'ן". זה יישאר בזיכרוני. זה אומר לי די חזק איך אתה מרגיש עם זה, בלי שום הרצאה. במקרה הלא סביר שזה קורה שוב אתה פשוט אומר "איפה האפר של גארי"? ואף אדם רגיל לא יעשה את אותה הטעות שוב.

הדבר החשוב הוא שאתה לא אומר לי את המשאלות שלך ("אני רוצה שיקראו לי גרטשן") אבל אתה אומר לי עובדות ("כבר אין אף אחד בשם גארי"). אני לא יכול להתווכח עם עובדות, נכון? אתה משנה את המציאות. המציאות שלהם: הגבר הזה בשם גארי החליט להיות אישה ורוצה להיקרא גרצ'ן; אנחנו מבריחים אותו אלא אם כן נשכח. אתה משנה את זה למציאות שלך: גארי מת והלך, אבל מישהו שלח מחליף, אישה בשם גרטשן.