אני אמריקאי. עברתי לישראל. העברית שלי בסדר, אבל אני לא מדבר את זה בצורה מושלמת. יש לי גם ... מבטא די חזק. אני מנסה לעבוד על זה, אבל זה שם ומורגש למדי.
לפעמים אני מדבר - במרחב ציבורי - עם חלק מהילדים בגילי (15), ויש ילדים צעירים בכמה שנים. ממני (13/14 - לא כמו גננת) עוברים על פני. הם עוברים ואז הם מתחילים לצחוק על המבטא שלי. לא יותר מדי הרבה - רק לרגע, ולא באמת בצורה מרושעת.
אני לא חושב שזה נועד בזדון (הם לא ילדים לא רעים), זה היה ממש כמו דבר חברתי. גם אלה אינם ילדים שאיתם אני מתקשר לעתים קרובות - נניח בסביבות פעמיים בחודש שאנו נתקלים זה בזה.
כיצד אני מגיב בצורה שתבטא שניהם שאני לא מעריכים את הצחוק וגם לא מעלים את המצב?
מה אני צריך לזכור? מהי גישה כללית טובה בסיטואציות מסוג זה?